ארצות הברית לא הפכה לכלכלה העולמית המובילה בזכות שוק חופשי, אלא דווקא בזכות מדיניות תעשייתית אקטיבית ורגולציה ממשלתית כבר מהמאה ה-19. מדינה שהתבססה על כותנה ועבדות הצליחה לבצע מהפך כלכלי דרמטי באמצעות התערבות מכוונת של המדינה בשוק. השיעור הזה רלוונטי במיוחד לעידן הבינה המלאכותית, שבו מדינות מתמודדות עם שאלות דומות על תפקיד הממשלה בעיצוב טכנולוגיות מהפכניות.
Key Moments
ד"ר נועם מגור
“ארצות הברית של המאה ה-19 לא הייתה מה שאנחנו חושבים עליה כיום – היא הייתה מדינה חקלאית שהכלכלה שלה נשענה במידה רבה על כותנה שנקטפה בידי עבדים, ובכל זאת היא הצליחה להפוך למעצמה התעשייתית הגדולה בעולם.”
מגור מסביר את נקודת הפתיחה של הסיפור האמריקאי ומאתגר את המיתוס של ארה"ב כמדינת שוק חופשי מראשיתה.
ד"ר נועם מגור
“המדיניות התעשייתית האמריקאית של המאה ה-19 כללה מכסים גבוהים, סובסידיות לתעשיות מקומיות ותשתיות שממשלה בנתה – זה לא היה שוק חופשי, זה היה שוק מנוהל בקפידה.”
מגור מפרט את הכלים הקונקרטיים שבהם השתמשה הממשלה האמריקאית כדי לבנות את הכוח התעשייתי שלה.
ד"ר נועם מגור
“הנרטיב של השוק החופשי הוא נרטיב שאמריקה סיפרה על עצמה בדיעבד – לא מה שהיא עשתה בפועל בזמן שהיא בנתה את הכוח שלה.”
מגור מציין את הפער בין המיתולוגיה הכלכלית האמריקאית לבין ההיסטוריה האמיתית של בניית הכוח הכלכלי.
ד"ר נועם מגור
“השאלה לגבי בינה מלאכותית היא בדיוק אותה שאלה שעמדה בפני אמריקה במאה ה-19 – האם המדינה נכנסת ומעצבת את הטכנולוגיה, או שהיא מוותרת על העמדה הזו למגזר הפרטי לבד.”
מגור מחבר בין הלקחים ההיסטוריים לבין הדיון העכשווי על מדיניות ממשלתית בתחום הבינה המלאכותית.
ד"ר נועם מגור
“המדינות שצמחו הכי מהר כלכלית בהיסטוריה – בין אם זו אמריקה, גרמניה, יפן או קוריאה – כולן עשו זאת עם מדיניות תעשייתית אקטיבית, לא עם ויתור מוחלט לשוק.”
מגור מרחיב את הטיעון מעבר לאמריקה ומראה שהדפוס של התערבות ממשלתית חוזר על עצמו בכל סיפורי ההצלחה הגדולים.
על ד"ר נועם מגור
›
ד"ר נועם מגור הוא חוקר היסטוריה כלכלית המתמחה בהתפתחות הכלכלה האמריקאית. מחקרו עוסק בשאלות של צמיחה, רגולציה ומדיניות תעשייתית לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית. הוא מביא פרספקטיבה היסטורית מעמיקה לשאלות עכשוויות על טכנולוגיה, כלכלה ומדיניות.
Takeaways
1
מדיניות תעשייתית אקטיבית – דפוס ההצלחה ההיסטורי כל הכלכלות שצמחו בצורה הדרמטית ביותר בהיסטוריה המודרנית – אמריקה, גרמניה, יפן, קוריאה – עשו זאת עם מעורבות ממשלתית מכוונת ולא עם ויתור מלא לשוק. הדפוס הזה חוזר על עצמו בכל הסיפורים הגדולים של צמיחה כלכלית, מה שמטיל ספק בקונצנזוס שהשוק החופשי הוא הדרך המהירה ביותר לפיתוח. ממשלות שמנסות להצמיח ענפים חדשים צריכות לבחון את ההיסטוריה הזו בכנות.
2
שאלת ה-AI זהה לשאלת התיעוש במאה ה-19 ההחלטה כיצד ממשלות צריכות להתמודד עם בינה מלאכותית – להתערב ולעצב או לאפשר לשוק להוביל – משקפת בדיוק את הדילמה שעמדה בפני מדינות בתקופת המהפכה התעשייתית. המדינות שבחרו להתערב בתעשייה המוקדמת יצאו מנצחות לאורך זמן. ההיסטוריה מצביעה על כך שהיעדר מדיניות הוא גם סוג של בחירה – ולא בהכרח הבחירה הטובה.
3
השוק החופשי הוא מיתוס אמריקאי מאוחר ארצות הברית בנתה את כוחה התעשייתי במאה ה-19 דרך מכסים גבוהים, סובסידיות ממשלתיות ותשתיות ציבוריות – לא דרך שוק חופשי. הנרטיב של השוק החופשי הוא פרשנות בדיעבד שאינה משקפת את מה שקרה בפועל. ההיסטוריה מאתגרת את ההנחה שהתמקמות אמריקאית עם כלכלה חופשית היא ערך מייסד ולא סיפור שנוצר לאחר מכן.
4
רגולציה ושוק – לא סתירה אלא שותפות הצלחת הכלכלה האמריקאית מלמדת שרגולציה ושוק לא בהכרח מתנגשים – לעיתים קרובות הרגולציה היא מה שמאפשר לשוק לפרוח בכיוונים פרודוקטיביים. הממשלה האמריקאית לא ביטלה את השוק אלא עיצבה אותו דרך מכסים, תשתיות ותמריצים. זוהי מסגרת חשיבה שונה מהדיכוטומיה המקובלת של שוק חופשי מול מדינה מתערבת.
5
כותנה ועבדות כנקודת פתיחה לכלכלה המובילה העובדה שארה"ב עברה ממדינה חקלאית שהתבססה על עבודת עבדים למעצמה התעשייתית הגדולה בעולם מדגישה עד כמה הטרנספורמציה הכלכלית לא הייתה מובנת מאליה. המהפך הזה לא נגזר מהמשאבים הטבעיים הראשוניים אלא מבחירות מדיניות מכוונות. זהו שיעור חשוב לכל מדינה שמחפשת מודלים לשינוי כלכלי דרמטי.