ארה"ב עוברת מהפכה רגולטורית בקריפטו — סטייבלקוינס כבר מעבדים 9 טריליון דולר בשנה (יותר ממחצית מוויזה), והחקיקה הצפויה תאפשר הנפקת מניות על הבלוקצ'יין 24/7. ישראל, לעומת זאת, מפגרת בגלל בעיות רגולציה חמורות שמאיימות לדחוק אותה מחוץ למפה הגלובלית.
Key Moments
ניר הירשמן
“תשמע בוא ניקח עוד שני נתונים ויזה עולמית זה 16 טריליון דולר ב-225 פייפל 1.7 שבע טריליון דולר מה זה אומר זה אומר שסטיב”
ניר מציג נתונים על היקף מחזור הסטייבלקוינס ביחס לחברות התשלומים הגדולות בעולם
“הבנקים אמרו תשמעו א אסור להעביר את הכלי ולמה אסור להעביר את הכלתיאקט בגלל שהם אמרו הדבר הזה מהווה איום על המודל הכלכלי שלנו אתה ראית פעם חברה שאומרת רגע תשנו את החוק בגלל שבא מישהו שעושה את הדבר דבר שאני עושה הרבה יותר טוב, הרבה יותר מהר, בהרבה פחות כסף.”
ניר מסביר מדוע הבנקים הגדולים בארה"ב מתנגדים לחקיקת הסטייבלקוינס
“אנחנו לוקחים מיליארד דולר, שמים אותו בארון, אוקיי? ואנחנו מנפיקים מיליארד טוקנים באמצעות פרוטוקול, תוכנה כזה או אחר. התפקיד של הרגולטור הוא תפקיד אחד. הוא כבר לא צריך לבדוק שאף אחד לא גונב שם את הקופה.”
ניר מסביר כיצד סטייבלקוינס מאפשרים בנקאות ברזרבה מלאה ומפשטים את תפקיד הרגולטור
“יש בביטקוין בין 3.7 ל4.1 מיליון ביטקוין שהכתובות הציבוריות שלו חשופות. זאת אומרת שאם מחר בבוקר יש מחשב קוונטי יכול מאוד להיות שמישהו בא מפצח את המפתח הפרטי ומתחיל להזיז אותם, מוכר אותם.”
ניר מסביר את האיום הקוונטי על ביטקוין ואת הכתובות החשופות שעלולות להיות בסיכון
ניר הירשמן מוביל את פורום חברות הקריפטו הישראלי, גוף המאגד חברות מתחום הקריפטו, הבלוקצ'יין והווב3 הפועלות בישראל. הפורום מייצג כ-168 חברות ומעל 3,500 עובדים שגייסו יחד יותר מ-2 מיליארד דולר מאז 2013. ניר פועל לקידום רגולציה ברורה לתעשיית הקריפטו הישראלית ולחיזוק מעמדה הגלובלי של ישראל בתחום.
Takeaways
1
סטייבלקוינס עוברים וויזה בנפח עסקאות נפח המחזור של סטייבלקוינס בשנת 2025 הגיע ל-9 טריליון דולר — יותר מ-50% מנפח ויזה העולמי ופי חמש מפייפאל. ברבעון הראשון של 2026 זה כבר הוכפל ל-4 טריליון דולר רק ברבעון אחד. המשמעות: סטייבלקוינס הופכים בפועל למערכת התשלומים הגדולה בעולם.
2
הנסדאק יעשה 24/7 דרך בלוקצ'יין הנסדאק הגישה בקשה לרשום את המניות שלה ולסחור בנכסים על הבלוקצ'יין, וקיבלה אישור מה-SEC. זוהי ההוכחה שהבורסות המסורתיות עצמן מאמצות את הטכנולוגיה כדי לאפשר מסחר רציף ללא הפסקות לסגירת ספרים ו-clearing.
3
טוקניזציית מניות תפתח שווקי הון לעולם כ-200-300 מיליון הודים יש להם כסף לקנות מניות אמזון אך אין להם חשבון בנק — טוקניזציה פותרת זאת. הדוגמה חוזרת גם על ישראל: יהודי בחו"ל יוכל לקנות מניות של אלביט ישירות בלי חשבון בלאומי ניו יורק. זה שינוי מבני בגישה לשווקי ההון.
4
3.7-4.1 מיליון ביטקוין חשופים לאיום קוונטי גוגל הראתה שרק 400 קיוביטים מספיקים תיאורטית לפצח עקומות אליפטיות, ו-3.7 עד 4.1 מיליון ביטקוין בכתובות ציבוריות חשופות יהיו בסיכון. מחשב קוונטי עם יכולת זו יוכל לפצח מפתחות פרטיים תוך תשע דקות ולמכור את הביטקוין. האיום נמצא בטווח של עשור.
5
תעשיית קריפטו ישראלית: 3,500 עובדים, רגולציה בעייתית ישראל מחזיקה 168 חברות קריפטו עם 3,500 עובדים שגייסו 2 מיליארד דולר מ-2013. אבל ניר מציין ירידה משמעותית בגלל בעיות רגולציה חמורות, בזמן שארה"ב רצה קדימה מהר. הפער הגדל בין הסביבות הרגולטוריות מסכן את מעמד ישראל בתחום.
6
בנקים חוששים מ'בריחת פיקדונות' לסטייבלקוינס חברות קריפטו מציעות ללקוחות את מלוא הריבית על הפיקדון (4-5%), בעוד הבנקים נותנים 0.3% בלבד. הבנקים הגדולים בארה"ב לחצו פוליטית נגד חקיקת הסטייבלקוינס בטענה שתגרום 'deposit flight'. זה מסביר מדוע החקיקה נתקעה חצי שנה למרות תמיכת ממשל טראמפ.