ההסכם המתגבש עם איראן ומנגנון הפיקוח על הפסקת האש בלבנון הם תבוסה אסטרטגית לישראל ולמדינת לבנון. סוריה שרויה בעוני קיצוני ופירוד פנימי, כאשר העלוואים, הדרוזים והשלטון החדש כולם במצב שביר. הזדמנות לשלום עם סוריה אבדה בשל הפלישה הישראלית לאחר נפילת אסד.
Key Moments
אליזבט צורקוב
“נכבתה על ישראל הפסקת אש בזכות בעצם התעקשות של איראן זה דבר מאוד רע אני הייתי בעד הפסקת אש פשוט גם אני וגם אנשים בתוך לבנון שמתנגדים לחסבלה אמרו שזה חשוב מאוד שזה יגיע מהנתיב של מסא מתן בין ישראל למדינה הלבנונית”
צורקוב מסבירה מדוע הפסקת האש בלבנון, שהושגה בלחץ איראני ולא דרך המדינה הלבנונית, מהווה תבוסה אסטרטגית
“אחרי שנפל משטר אסד ישראל לא הייתה פולשת ומחריבה את הצבא הסורי ופולשת לכפרים ועוצרת אנשים והורגת אנשים א אז אם כל זה לא היה קורה אנחנו היינו יכולים להיות עכשיו עם הממשלה הנוכחית במצב של הסכם שלום א תוך ויטור סורי על הגולן”
צורקוב טוענת שישראל החמיצה הזדמנות היסטורית לשלום עם סוריה בעקבות פעולותיה לאחר נפילת אסד
“לצבא הסורי כיום ולשלטון הסורי כיום אין שום אינטרס לתקוף את ישראל א האנשים שהגיעו לשלטון בסוריה ואני חוקרת את הארגון הזה מאז הקמתו ואני נמצאת בקשר עם אנשים בתוך הארגון הזה כולן אנשים בחירים בתוכו ועם אנשים בתוך הממשל הסורי אין להם שום רצון א לפלוש לתוך ישראל כי זה הדבר שהפיל את שלטונם”
צורקוב מבוססת על מקורות פנימיים טוענת שהשלטון החדש בסוריה אינו מאיים על ישראל
אליזבט צורקוב היא חוקרת ועיתונאית המתמחה במזרח התיכון, עם פוקוס על סוריה, לבנון ועיראק. היא עוקבת מקרוב אחר ארגוני הג'יהאד, המיליציות האיראניות וההתפתחויות הפוליטיות באזור. צורקוב מוכרת לציבור הרחב גם בזכות עצרתה על ידי חמאס ושחרורה, וכיום ממשיכה לפרסם ניתוחים חדים בנושאי המזרח התיכון.
Takeaways
1
ישראל החמיצה הזדמנות שלום עם סוריה לפי צורקוב, אילו ישראל לא הייתה פולשת לסוריה לאחר נפילת אסד, היה אפשר להגיע להסכם שלום עם הממשלה הסורית החדשה — כולל ויתור סורי על הגולן. השלטון החדש אינו מעוניין בעימות עם ישראל, שכן הוא מתמודד עם איומים פנימיים רבים. עכשיו נדרשת תקופה ארוכה של בניית אמון מחדש.
2
איראן כובשת מנגנון פיקוח לבנוני חדש הפסקת האש בלבנון הושגה בלחץ איראני ולא דרך משא ומתן בין ישראל למדינה הלבנונית. כתוצאה מכך הוקם מנגנון פיקוח הכולל איראן, קטר ופקיסטן — ולא את ישראל. משמעות הדבר היא שאיראן הפכה מגורם מזעזע לגורם מפקח, תוך חיזוק מעמדה הרשמי באזור.
3
סוריה: 90% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני סוריה שרויה בעוני קיצוני — רוב האוכלוסייה שורדת על לחם עם שמן, ותשתיות החקלאות חרובות. חלק מהחיטה שנכנסת לסוריה היא חיטה שרוסיה גנבה מאוקראינה ונמכרת במחיר מתחת לשוק. מדינות המפרץ כמו סעודיה וקטר מממנות קמח למאפיות כדי למנוע רעב המוני.
4
דרוזי סוידה לכודים בין מיליציות ומחירי שוק כפולים מיליציות דרוזיות השולטות במעברים לסוידה גובות מיסים על סחורות, מה שיוצר מחירים כפולים ממחירי דמשק. תושבי סוידה תלויים בעיקר בהעברות כספים מדרוזי ישראל והגולן. ישראל סיפקה בעבר סיוע צבאי והומניטרי דרך מסוקים, אך הפסיקה בינואר 2026.
5
המדינה הלבנונית נחלשת, חזבאללה נהנה הדרך היחידה לפירוק חזבאללה מנשקו היא חיזוק המדינה הלבנונית — לא כיבוש ישראלי. ההסכם הנוכחי מחליש את מדינת לבנון ומחזק את הלגיטימיות של חזבאללה ואיראן. זהו שינוי מבני במאזן הכוחות שלא ניתן לתיקון קל.
6
חזבאללה הקריב אלפי לבנונים בחישוב אסטרטגי לפי צורקוב, חזבאללה ואיראן חישבו שכדאי לצאת למלחמה ולאבד כ-4,000 לבנונים ואת הכפרים הקדמיים — כדי להשיג שינוי במאזן הכוחות. אם כתוצאה מכך ישראל תאבד את יכולת התקיפה החופשית שהייתה לה לאחר 2024, ההשקעה הייתה כדאית בהגיון האיראני. זהו ניתוח קר של חיים אנושיים כמשאב אסטרטגי.
7
דאעש שורד על נשק גנוב וסחיטה מסוחרים לאחר נפילת אסד, דאעש פשט על מחסני נשק של המשטר ושלט עליהם. ארגון מצומצם מבחינת כוח אדם, הוא מממן את פעילותו גם על ידי גביית "דמי הגנה" מסוחרים באזורים מסוכנים. הוא נסוג בעיקר לאזורי מדבר ומבצע פיגועים מזדמנים נגד הצבא הסורי החדש.