המילה 'ממלכתיות' נזרקת לאוויר על ידי כל פוליטיקאי בישראל, אך לפי ד"ר שרצר היא הפכה לריקה מתוכן — סמל לפשרנות ושתיקה במקום לויכוח ערכי אמיתי. הממלכתיות המקורית, כפי שעוצבה בימי בן גוריון ובגין, לא הייתה היעדר מחלוקת אלא ויכוח עקרוני בתוך מסגרת משותפת. הסכנה האמיתית היום היא שמערכת החינוך הממלכתית הכללית מסרבת ללמד כל אידיאולוגיה, ובכך מקעקעת את הבסיס שעליו יכולה לעמוד ממלכתיות אמיתית.
Key Moments
ד"ר אדי שרצר
“ממלכתיות היא לא פרווה, זאת אומרת שבבסיס הממלכתיות עומד גם ויכוח.”
שרצר מסביר את החידוש המרכזי של מחקרו — שממלכתיות אינה הימנעות ממחלוקת אלא בדיוק להפך
ד"ר אדי שרצר הוא מרצה בכיר באוניברסיטה העברית וראש תוכנית ה-MA לחינוך יהודי. הוא חוקר זהות לאומית, ממלכתיות וחינוך אזרחי בישראל. יחד עם פרופסור עופר שיף כתב את הספר 'בין גוריון והאחרים: המאבק על עיצוב האני הממלכתי'.
Takeaways
1
מערכת חינוך שמפחדת ללמד ציונות החינוך הממלכתי הכללי בישראל מסרב ללמד כל אידיאולוגיה מחשש שייתפס כפוליטי — אך בכך הוא מוותר על הכלי הכי חשוב לטיפוח ממלכתיות. הפרדוקס: האידיאולוגיה היחידה שנלמדת ברצינות היא הנאצית, כי היא נתפסת כמספיק רחוקה ובטוחה. חינוך לאזרחות מהותית דורש אומץ מוסדי שכיום אינו קיים.
2
רוב אמור לשמש להרחבת קונצנזוס, לא לכפייה שרצר מנסח הגדרה חדה: ממלכתיות אינה 'יש לי רוב ואני עושה מה שארצה', אלא 'יש לי רוב ואני אשתמש בו כדי למצוא רוב אפילו רחב יותר'. זו אמת מידה ברורה שאפשר ליישם על כל ממשלה — בוחנים לא אם הצליחה להעביר חקיקה, אלא אם ניסתה להרחיב את הבסיס התומך בה.
3
ממלכתיות מקורה בויכוח, לא בשתיקה ד"ר שרצר מסביר שממלכתיות לא פירושה הסכמה על הכל, אלא ויכוח ערכי עקרוני בתוך מסגרת משותפת. בימי בן גוריון ובגין היו מחלוקות סוערות — אך הן התנהלו בתוך הכרה משותפת בלגיטימיות של הצד השני. ההפיכה של ממלכתיות למילה נרדפת ל'פרווה' היא עיוות של המשמעות המקורית.
4
1982 היא נקודת המפנה של הממלכתיות לפי שרצר, מלחמת לבנון ופינוי ימית ב-1982 הם הרגע שבו פוליטיקת הזהויות והקיטוב הפוליטי החלו להשתלב בישראל באופן שהאיץ את שחיקת הממלכתיות. לראשונה הוטל ספק בלגיטימיות עצמה של ממשלה נבחרת, לא רק במדיניותה. מאז המגמה רק הסלימה.
5
הפוליטיקה המקומית היא עוגן הממלכתיות בניגוד לפוליטיקה הארצית, ראשי ערים בישראל בונים קואליציות מגוונות מימין ושמאל סביב מטרות עירוניות מעשיות. שרצר רואה בכך ניצני ממלכתיות אמיתית — אנשים שמשתפי פעולה מעבר לקווי מחנה כשהנושאים קונקרטיים מספיק. אחת הדרכים לחדש ממלכתיות היא להעביר יותר סמכויות לרמה המוניציפלית.