אחד ביום

נאט"ו של המזרח התיכון

עם ד"ר יואל גוז'נסקי
13 Aug 2026 4 min read 23m

הסכם מקה שנחתם ב-7 באוגוסט 2026 בין מוחמד בן סלמן, ארדואן ושהבאז שריף הוא בעיקרו צעד דקלרטיבי ויחסי-ציבור — לא ברית הגנה אמיתית. סעודיה בנתה עשרות בריתות דומות מאז 2015 שנשארו על הנייר, ופקיסטן כבר סירבה להגיע לעזרתה פעמיים בעבר — ב-2015 וב-2019. המסר האמיתי הוא כפול: כלפי ארה"ב — "אנחנו יכולים להסתדר בלעדיכם", וכלפי ישראל — הבידוד האזורי שלה מעמיק.

יואל גוז'נסקי
“התוצאה המאוד מעניינת של מרבית הדוגמאות האלה הם שהם נשארו על הנייר. לא היה משהו בוא נאמר מעשי ולכן קשה גם לקרוא לזה ברית.”
גוז'נסקי מסכם את היסטוריית הבריתות הסעודיות שמעולם לא מומשו
▶ 4:53
יואל גוז'נסקי
“פקיסטן משמשת הייתי קורא לזה עורף גרעיני לערב הסעודית כבר מספר אסורים.”
דיון על מה פקיסטן מביאה לברית — ובמיוחד הממד הגרעיני הסמוי
▶ 13:25
יואל גוז'נסקי
“ב-2015 בן סלמן הזמין את פקיסטן ופקיסטן סרבה לבוא. ב-2019 שבן סלמן שהרב הסעודית הוא תקפה על ידי איראן. פקיסטן לא הייתה שם.”
גוז'נסקי מדגים עם עובדות קונקרטיות מדוע המחויבות הפקיסטנית לסעודיה היא היסטורית רעועה
▶ 19:27
יואל גוז'נסקי
“לטורקיה יש הסכם הגנה עם קטר. לא ראיתי שההסכם הזה מומש וטורקיה נחלצה לעזרתה של בת הברית של הקטר.”
גוז'נסקי מציג תקדים ישיר שמוכיח שגם הסכמי הגנה טורקיים נשארים ריקים
▶ 19:55
יואל גוז'נסקי
“הדרך הנכונה להסתכל על הסכם מקה זה לא על כמו על איזה נטו מוסלמי שנולד לו בן לילה אלא סימן עמוק לשינוי עמוק יותר במזרח התיכון.”
גוז'נסקי מציע את המסגרת הנכונה לקרוא את ההסכם — לא כברית אלא כאיתות מבני
▶ 22:22
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא ראש תוכנית המפרץ במכון INSS ושעבר ראש זירת המפרץ במל"ל. הוא חוקר בכיר במידל איסט אינסטיטיוט בוושינגטון, המתמחה ביחסי המפרץ, פוליטיקה סעודית ואיזון כוחות במזרח התיכון. גוז'נסקי עוקב מקרוב אחרי הבריתות האזוריות שמרכיבה ערב הסעודית מאז הקמתה.
1
פקיסטן שוב ושוב נעדרת בשעת משבר ב-2015 פקיסטן סירבה להצטרף למלחמת תימן, וב-2019 לא הגיבה לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים על ידי איראן. גם במלחמה הנוכחית, פקיסטן שלחה כוחות רק אחרי הפסקת האש — ורק לאחר קבלת 3 מיליארד דולר ישירות לבנק המרכזי שלה. ההיסטוריה מצביעה שמחויבותה תלוית-כסף ותלוית-נסיבות.
2
הסכם מקה הוא בעיקר צעד יחסי ציבור סעודיה בנתה לפחות חמש בריתות אזוריות גדולות מאז 2015 — כולן נשארו על הנייר. הסכם מקה עוקב אחרי אותו תבנית: מעמד חתימה מרשים, נוסח לא פורסם, ואפס מנגנוני אכיפה מוגדרים. המטרה האמיתית היא הדימוי של מנהיגות — לא הגנה צבאית.
3
טורקיה רואה בברית שוק ייצוא ביטחוני ביחסים המשופרים בין ריאד לאנקרה כבר עמדה על הפרק הקמת מפעל לייצור כלי טיס טורקיים בשטח סעודיה. ארדואן שהגיע לחתום על הסכם מקה רואה בו בעיקר דלת פתוחה לעסקאות צבאיות-כלכליות עצומות — לא מחויבות הגנתית אמיתית.