משמרות המהפכה האיראנית אינם רק ארגון טרור — הם מדינה בתוך מדינה, ששולטת בכלכלה, בביטחון הפנים ובמדיניות החוץ. מאז חיסול חמינאי, אין מעליהם מנהיג עליון פעיל, והם פועלים כדיקטטורה צבאית בפועל. השאלה האמיתית היא האם לחץ צבאי מבחוץ יוכל לשכנע אותם לחתום על הסכם — או שהם כבר אינם צריכים לשאול אף אחד.
Key Moments
מנחם מרחבי
“משמרות המהפכה, אולי אפשר אפילו לומר את זה, זו מדינה בתוך מדינה או במקרה של איראן מדינה מעל מדינה.”
הסבר על היקף הכוח של משמרות המהפכה מעבר לתפקידם כארגון טרור
ד"ר מנחם מרחבי הוא חוקר איראן במכון טרומן ובמרכז האקדמי שלם. הוא עוסק בפוליטיקה הפנימית של איראן, במבני הכוח של המשטר האיסלאמי ובמשמרות המהפכה. בשיחה זו הוא מסביר כיצד משמרות המהפכה הפכו מכוח שנועד לשמור על המהפכה לגוף שמנהל בפועל את המדינה.
Takeaways
1
סנקציות חיזקו דווקא את משמרות המהפכה בעוד הסנקציות הבינלאומיות הכבידו על האזרח האיראני הממוצע, משמרות המהפכה למדו לנצל את ההגבלות להעשרה עצמית — באמצעות שוק אפור מפותח, הברחות תחת כיסוי מטענים צבאיים ואנשי קשר במכס. השכבה שהמערב ביקש לפגוע בה הייתה לא רק חסינה אלא מתחזקת.
2
בלי מנהיג עליון פעיל — אין בלמים על הממסד הצבאי חיסול חמינאי הסיר את הדמות האחת שיכלה לבלום את משמרות המהפכה. כיום הם מדברים בשם המנהיג העליון מבלי לקבל ממנו אישור, ואין גורם שיספוג את הזעזועים בין המחנות הפנימיים. זו שינוי מבני עמוק שהפך את איראן לקרובה יותר לדיקטטורה צבאית.
3
לחץ צבאי עשוי לפעול — כי הם לא יתאבדו ד"ר מרחבי טוען שמשמרות המהפכה מבינים שאם המדינה האיראנית תקרוס — הם יקרסו איתה. לפיכך, לחץ צבאי מספיק עשוי לשכנע אותם לחתום על הסכם גרעיני, בניגוד לתפיסה שאין להם מה להפסיד. אך השאלה הפתוחה היא עד כמה יוכלו לעשות זאת בלי לאבד לגיטימציה פנימית.
4
משמרות המהפכה הם מדינה מעל מדינה מעבר לתפקידם כארגון טרור, משמרות המהפכה שולטים בחלקים גדולים מהכלכלה האיראנית, בביטחון הפנים, בביון ובמדיניות החוץ. כל ענף ממשלתי ורב חברות ממשלתיות נמצאות תחת השפעתם הישירה של יוצאי הארגון.
5
הבסיג' הוא עיניים וידיים ברמת השכונה המיליציה המתנדבת בסיג' מאפשרת למשמרות המהפכה לזהות מפגינים ספציפיים בשכונות מסוימות, להקים מחסומים ולדכא מחאות בסדר גודל גדול. פריסתה הרחבה בציבור הופכת אותה לכלי ביון ואכיפה שאין לשום גורם אחר דומה לו.
6
מלחמת איראן-עיראק יצרה את הלגיטימציה הציבורית דמויות כמו קאסם סולימאני הפכו לסמלי גבורה לאומית — גם בקרב מי שביקר את המשטר — מפני שנלחמו ממש בשוחות. הלגיטימציה הזו, שנרכשה בדם, אפשרה למשמרות המהפכה לצבור כוח פוליטי, כלכלי וביטחוני שנמשך עשרות שנים.