ישראל פועלת מאז 1953 לפי תפיסת הביטחון של בן גוריון — הרתעה, התראה והכרעה — מבלי שאי פעם גיבשה מסמך תפיסת ביטחון לאומי רשמי. אחרי 7 באוקטובר, ישראל עברה בפועל לתפיסה חדשה של מניעה מוחלטת, רצועות ביטחון ומלחמה מתמשכת — אך ללא דיון, ללא החלטה, וללא הבנת המחיר. עופר שלח טוען שהבעיה העיקרית היא לא התפיסה עצמה אלא שהחברה הישראלית לא דורשת דיון רציני בשאלה: מי אנחנו ומה אנחנו רוצים.
Key Moments
עופר שלח
“מעולם בתולדות מדינת ישראל לא פורסם ולא הושר על ידי הממשלה תפיסת ביטחון לאומי. וזה לא במקרה.”
שלח מסביר מדוע ישראל מעולם לא גיבשה מסמך תפיסת ביטחון לאומי רשמי
“הרצון של דרג פוליטי הוא תמיד במקסימום דרגת חופש. והבעיה היא שכאשר הוא משמר את דרגת החופש הזאת על ידי הימנאות מהתהליך פעם אחרי פעם, כל מה שקורה קורה לנו כשאנחנו נפגשים בו פעם ראשונה.”
שלח מסביר למה הדרג הפוליטי בישראל מעולם לא רצה לאשר תפיסת ביטחון כתובה
עופר שלח הוא עיתונאי וחבר כנסת לשעבר, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הוא מתמחה בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ובאסטרטגיה צבאית. שלח ידוע בביקורתו על היעדר דיון ציבורי מסודר בישראל על תפיסת הביטחון הלאומי.
Takeaways
1
תוספת 74 מיליארד לביטחון — ללא דיון ציבורי הדלטא של תקציב הביטחון בשנת 2024 בלבד עמד על 74 מיליארד שקל — יותר מכל תקציב הבריאות. החברה הישראלית לא מנהלת דיון אמיתי על תקציב הביטחון; היחס לביטחון הוא אמוציונלי-זהותי ולא אינסטרומנטלי של תשומות ותפוקות.
2
37% מהישראלים חושבים שאיראן ניצחה סקר של המכון לביטחון לאומי מראה ש-37% מהישראלים חושבים שאיראן ניצחה במלחמה האחרונה, לעומת 15% בלבד שחושבים שישראל ניצחה. הערכת ההישג ירדה מ-65% בתחילת הסבב ל-20% כיום, וכמעט 70% תומכים בחזרה ללחימה בתוך שנה.
3
תפיסה חדשה צמחה אחרי 7.10 ללא כל דיון אחרי 7 באוקטובר, ישראל עברה בפועל לתפיסה של מניעה מוחלטת, רצועות ביטחון ומלחמה מתמשכת — אך ללא דיון ציבורי, ללא החלטת ממשלה וללא הערכת עלויות. שלח טוען שתפיסה שנוצרת תוך כדי תנועה בלחץ טראומה היא מסוכנת דווקא בגלל שלא נבחנה בדם קר.
4
עצמאות חימושית היא אשליה — ישראל לא מסוגלת שלח טוען שהמטרה הכחול-לבן של עצמאות חימושית אינה ריאלית: שום תקיפה איראנית בשלוש השנים האחרונות לא נבלמה ללא סיוע אמריקאי. ניסיון לייצר עצמאות חימושית מלאה ידרוש מהלכלה כלכלית כה כבדה שתגרום לבריחת ההון האנושי שמחזיק את הכלכלה.
5
מילואים של 100 יום בשנה — נזק עצמי אסטרטגי גיוס חטיבות מילואים ל-100 יום בשנה במשך שלוש שנים רצופות הורס חיים, משפחות ויחידות צבאיות. שלח טוען שזה לא רק מחיר אנושי — זו גם יחידה צבאית פחות יעילה כי היא לא מגיעה לרמת חטיבה סדירה ומייצרת 'תרבות שקר' לגבי מילוי משימות.
6
ישראל מעולם לא אישרה תפיסת ביטחון רשמית על אף 70 שנות קיום, מדינת ישראל מעולם לא פרסמה ואישרה מסמך תפיסת ביטחון לאומי רשמי. הדרג הפוליטי נמנע מכך בכוונה — כדי לשמור על מקסימום גמישות ולא לכבול את עצמו לעקרונות שיחייבו הסברים בדיעבד.
7
תפיסת בן גוריון שרדה 70 שנה ללא עדכון מסמך '18 הנקודות' של בן גוריון מ-1953 שימש מסגרת לתורת הביטחון הישראלית עשרות שנים, מבלי שעודכן רשמית. המשולש הרתעה-התראה-הכרעה נגזר ממנו, למרות שהאויבים, שדה הקרב ואופי הלחימה השתנו מהותית.