בפסגת נאט"ו באנקרה השבוע, טראמפ הצליח לסחוט מהאירופים התחייבות להשקיע 5% מהתמ"ג בביטחון — כפול מהיעד של 2014 — אך לא השיג את מה שרוצה דיפלומטית. ארדואן, שמארח את הפסגה ושומר על קשרים הדוקים עם גם פוטין וגם טראמפ, הפך לשחקן כוח מרכזי בנאט"ו החדשה. החיבור בין טראמפ לארדואן מסמן נאט"ו שעלולה להידרדר שוב למצב של מוות מוחי — הפעם לא בגלל היעדר איום, אלא בגלל חוסר הסכמה על מי האויב.
Key Moments
רוני לשן אויער
“בלי ארצות הברית אין נטו. ומי שמנהל את נטו לכל דבר ועניין זאת ארצות הברית ומה שקורה או לא קורה בנטו זה נגזרת של החלטה של ארצות הברית צריך להכיר בזה כשאני אומר את זה לאנשים שבאים ממדינות נטו לדיפלומטים ולאנשי צבא הם לא אוהבים לשמוע את זה לפעמים אפילו מתכוממים אני נותן הרצאות ויושב גנרל גרמני בעולם והוא קם ואומר לי זה לא נכון אבל זה כן נכון”
לשן אויער מסביר את מבנה הכוח הבסיסי של נאט"ו — שארה"ב היא הגורם הקובע — ואיך אנשי צבא אירופים מתקשים לקבל את המציאות הזו
“קודם כל הייתה פניקה, הייתה בהלה אני הייתי שם כשטראמפ הגיע בפעם הראשונה לפסגת נטו ב-2017 בבריסל, אנשים היו מבוהלים, אנשים היו חברי כמו סיד, הם היו בטוחים שנטו מתה. הם עדיין לא הכירו את טראמפ.”
לשן אויער מספר על האווירה בפסגת נאט"ו 2017, שבה היה נוכח בעצמו כשגריר, ועל תגובת ההלם של המנהיגים האירופים
“הוא לא משיג את מה שהוא רוצה מנטו מהבחינה המדינית דיפלומטית אסטרטגית הוא כן מצליח להשיג השקעה הרבה יותר מסיבית כן, של בעלות הברית בתקציבי ההגנה, שזה טוב לארצות הברית, אבל כנראה שזה לא מספיק לטראמפ.”
לשן אויער מאזן את חשבון הרווח וההפסד של טראמפ בנאט"ו — הצלחה כספית, כישלון אסטרטגי
“ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית המערבית היחידה שכל הזמן נלחמת וכל הזמן מייצרת תובנות משדה הקרב שוב לא רק בתחום הצבאי הטהור אלא למשל בתחום הרפואה הצבאית בתחום המשפט הצבאי בתחום הסייבר א וכולי”
לשן אויער מסביר מה ישראל יכולה להציע לנאט"ו — ולמה הקשר עם הברית חשוב גם לה
“אנשים מדברים על זה ולא מבינים שאפילו אם האירופים, הקולקטיב האירופי מגיע לתובנה הזאת כקולקטיב, לא, זה לא קרה עדיין. הם מבינים את זה ומדברים על זה ומתחילים לעבוד בכיוון הזה, אבל הם עדיין לא קיבלו את ההחלטה שאנחנו צריכים לעשות נטוא אירופי”
לשן אויער מסכם מדוע חלום ה"נאט"ו אירופי" רחוק מהמימוש למרות כל הדיבורים עליו
רוני לשן אויער הוא שגריר ישראל לשעבר לאיחוד האירופי ולנאט"ו. כיום הוא מרצה בחטיבה ללימודים אירופיים באוניברסיטת בן גוריון. הוא מומחה ליחסי ישראל-אירופה ולפוליטיקה של ברית נאט"ו.
Takeaways
1
ארדואן הפך לשחקן כוח שני בנאט"ו טורקיה מחזיקה בצבא השני בגודלו בנאט"ו ומשתמשת בברית ככלי לקידום אינטרסים דיפלומטיים אזוריים — כולל הקשחת עמדות מול יוון, קפריסין ומדינות ערב. ארדואן, שמנהל קשרים הדוקים עם גם פוטין וגם טראמפ, לומד מטראמפ איך להשתמש בכוח הצבאי כמנוף לשינוי כיוון הברית.
2
ישראל — נכס לנאט"ו שטורקיה חוסמת ישראל מייצרת תובנות ייחודיות בתחומי רפואה צבאית, משפט צבאי וסייבר שאין למדינות נאט"ו אחרות. אך הסתייגות טורקיה מגבילה את שיתוף הפעולה. לשן אויער מזהיר שנאט"ו 2.0 עם ארדואן חזק יותר עלולה להקשות עוד יותר על יחסי ישראל-נאט"ו.
3
האירופים הסכימו ל-5% — בגלל פאניקה ב-2014 האירופים ננזפו על שהשקיעו פחות מ-2% מהתמ"ג בביטחון. ב-2026, בפסגת אנקרה, הסכימו ליעד של 5% — עלייה דרמטית שמונעת בעיקר מהפחד שטראמפ יעזוב את נאט"ו. לשן אויער מציין שהתגובה הראשונית לטראמפ 2017 הייתה פאניקה שתורגמה להעלאה דרמטית של תקציבי הגנה.
4
טראמפ הכניס לנאט"ו סין, איראן וטרור כאיומים בקדנציה הראשונה, טראמפ שינה את האג'נדה של נאט"ו מהאיום הרוסי לאיומים אחרים — סין, איראן, טרור אסלאמי. זה לא התקבל בחמימות אז, אך בקדנציה השנייה, על רקע המלחמה באיראן ורצונו בתמיכת נאט"ו בה, הפך לנקודת חיכוך מרכזית עם בעלות הברית.
5
נאט"ו אירופית — סיסמה, לא אסטרטגיה למרות כל הדיבורים על עצמאות ביטחונית אירופית, לשן אויער מעריך שתהליך בניית יכולת הגנה עצמית אירופית ייקח עשרות שנים. הסיבה: זה לא רק ענין של לקנות טנקים ומטוסים, אלא תהליך חברתי-כלכלי-אסטרטגי שדורש שיח כן עם הציבורים על המחיר הכבד.
6
סעיף 5 הופעל פעם אחת בלבד — אחרי 9/11 למרות שנאט"ו קיימת משנת 1949, סעיף ההגנה הקולקטיבית הופעל רק פעם אחת — אחרי פיגועי ספטמבר 2001, שהובילו לפעילות נאט"ו במזרח התיכון. לשן אויער מציין שמבחינה זו, נאט"ו היא סיפור הצלחה — אף מדינה חברה לא הותקפה על ידי ברית המועצות או רוסיה.