הקואליציה מקדמת חוק שיקים מפעל הנצחה לאומי ל-7 באוקטובר, אך המועצה שתנהל אותו לא תכלול אף איש מקצוע או חוקר. ד"ר אסף זלצר טוען שהחוק מעניק לראש הממשלה שליטה ישירה על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של האסון, תוך עקיפת החקיקה הקיימת הנוגעת למוזיאונים. הוא מציע להפריד בין הנצחת השמות — שצריכה להיעשות עכשיו — לבין בניית הזיכרון, שדורש זמן, פרספקטיבה ומומחים.
Key Moments
אסף זלצר
“ברגע שאתה עוסק בזיכרון אתה שואל מה אתה רוצה שיזכרו מדינה זה לא נכון מבחינתה במרחב הציבורי להציג אירועים של כישלון כי בעצם היא לא תצליח למנף אותם לחינוך”
זלצר מסביר את הלוגיקה הפוליטית שמאחורי הבחירה מה מדינות בוחרות להנציח ומה הן מדחיקות
“הממלכה מפחדת מההתמודדות הזאתי. היא מבינה שהיא הולכת לעסוק בעיצוב זיכרון והיא חייבת להיות מספיק פשלה, מספיק בוגרת, מספיק מבינה מה היא רוצה לעשות כדי לעשות ולכן היא לא ממהרת.”
זלצר מסביר מדוע ישראל נמנעה היסטורית מהקמת מוזיאונים למלחמות ואסונות מורכבים
“זאת אומרת אני אשלוט האם יספרו טוח או האם יספרו מחדל או האם יספרו הצלחה מה יספרו זה הזרוע שלו הזרוע שלו זה המינויים שלו הזרוע שלו זה להגיד זה שדרת הנוכחות של פקידי הממשלה שלי שאני ממנה”
זלצר מסביר כיצד מנגנון המינויים בחוק מעניק לראש הממשלה שליטה על הנרטיב של 7 באוקטובר
“אני חושב שהאידיאל היה לעשות הפרדה חדה. זה ממש מחזיר אותנו לראשית הדברים שלנו ולשלתך הראשונה הפרדה בין הנצחה שזה מתן שמות לכולם ופה צריך להסיר בפניהם את הכובע”
זלצר מציג את הפתרון המקצועי שלו — לפצל בין הנצחה מיידית לבין בניית הזיכרון על פני זמן
ד"ר אסף זלצר הוא ראש תוכנית אוצרות מורשת במחלקה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה. בהכשרתו גאוגרף היסטורי, הוא חוקר שנים את נושאי ההנצחה והזיכרון בנוף הישראלי. זלצר השתתף בדיונים מקצועיים עם משרד המורשת סביב הקמת מפעל ההנצחה ל-7 באוקטובר, וייצג עמדה מקצועית בוועדת החינוך של הכנסת.
Takeaways
1
ראש הממשלה שולט על עיצוב הזיכרון החוק המוצע מעניק לראש הממשלה סמכות למנות את כל חברי המועצה שתנהל את מפעל ההנצחה, לקבוע פטורים ולהתערב בתכנים. ד"ר זלצר מציין שאין תקדים ישראלי למוסד ציבורי כזה שבו ראש הממשלה כל כך דומיננטי — מה שהופך את הזיכרון הקולקטיבי לכלי פוליטי.
2
אין אף מומחה במועצה המוצעת בניגוד לגופים ציבוריים ישראליים אחרים כמו רשות שמורות הטבע, גבעת התחמושת או הכנסת הישנה — שכולם שילבו אנשי מחקר אקדמי — המועצה שתנהל את מפעל ההנצחה ל-7 באוקטובר לא תכלול אף חוקר או מומחה מקצועי. זלצר ניסה לשכנע את ועדת הכנסת לשנות זאת, ולא הצליח.
3
הפרדה בין הנצחה לזיכרון — הפתרון המוצע זלצר מציע לבצע הנצחה מיידית — קיבוע שמות כל הנופלים והחללים — ורק לאחר מכן, בזמן ועם פרספקטיבה, לבנות את הזיכרון הקולקטיבי המורכב. לדבריו, זיכרון יכול להשתנות אחרי 15-20 שנה כשדברים מתבהרים, ולכן אין טעם לקבע אותו עכשיו בחיפזון.
4
מוזיאון ה-9/11 נבנה 13 שנה אחרי מוזיאון ה-11 בספטמבר בניו יורק נפתח ב-2014, 13 שנה לאחר הפיגוע. הוא כולל שרידי מגדלי התאומים, 2,983 שמות קורבנות, ועשרות אלפי תמונות — ועדיין עורר מחלוקות. הניסיון לבנות מפעל הנצחה ל-7 באוקטובר כשהמלחמה עדיין לא נגמרה לגמרי מדגיש עד כמה הבהילות הישראלית חריגה.
5
ישראל בורחת מהנצחת כישלונות וסיפורים מורכבים מוזיאון צה"ל מתוכנן עשרות שנים ועדיין לא קם. פרויקט ההנצחה ל-1948 התמסמס. מוזאוני הלח"י, העצ"ל והפלמ"ח הם נקודות קטנות בלבד. לפי זלצר, המדינה מצוינת בהנצחת חללים, אך בורחת מכל אירוע שכולל כישלון, מחדל או סיפור שנוי במחלוקת.
6
המיגוניות הפכו לסמל זיכרון שנוי במחלוקת שאלת גורל המיגוניות — האם להשאירן במקום כאתרי הנצחה מקומיים או להעבירן למוקד מרכזי — חצתה את משפחות הנרצחים. חלק ראו בהן 'קבר' ו'עדות אחרונה שלא זזה', אחרים תמכו בריכוז. היעדר מומחים שיסדירו את ההחלטה הוביל לוויכוחים רגשיים עזים בוועדה.