בשבוע שעבר עבר בכנסת תיקון חוק היסטורי שמאריך את תקופת ההתיישנות על עבירות מין בקטינים — שש שנים נוספות לפגיעות בתוך המשפחה (עד גיל 49) ועשר שנים נוספות לפגיעות מחוץ למשפחה (עד גיל 48). כמחצית מהפניות למרכזי הסיוע מגיעות מנפגעים מעל גיל 41, שלרובם כבר חלה ההתיישנות — מצב שמאיה אוברבאום מכנה 'דלת שרירותית שאין לך שום דבר לעשות איתה'. הדרך לתיקון החוק כללה מחקר השוואתי בינלאומי, פגישות עם סנטורית קליפורנית שביטלה את ההתיישנות שם, ושכנוע שיטתי של כל הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים.
Key Moments
מאיה אוברבאום
“כשאת צריכה להגיד לנפגעת הפגיעה שלך התיישנה. זה בעצם מה שהמדינה אומרת. הפגיעה שלך התיישנה. זה דבר אחר מלהגיד לא היה לנו מספיק ראיות משפטית קשה להוכיח.”
מאיה מתארת את הקושי הנפשי של לבשר לנפגע שהעבירה שבוצעה בו אינה ניתנת עוד לרדיפה משפטית
“החלטנו לעבוד על זה בצורה עמוקה יותר, א לעשות איזשהיא עבודת שטח משמעותית מאוד ולהתמודד עם כל החששות שמעלים. בעצם רשמתי לעצמי את כל ההתנגדויות שעלו מצד משרד המשפטים גם מצד המשטרה המשרד הביטחון לאומי משרד הרווחה והתחלנו לצלול התנגדות ולהבין איך בעצם לפורר אותה”
מאיה מסבירה את האסטרטגיה שבחרו — במקום להוכיח את צדקתן, הן החליטו להפריך אחת אחת את טענות הנגד של כל משרדי הממשלה
“זה ממש עד רגע האחרון כשאני אומרת רגע אחרון זה חצי שעה לפני הצבעה עוד לא ידענו אם זה יעבור ופשוט כשראינו שזה עבר במלייה זה מאוד מצחיק תמיד במלייה הדברים עוברים שיש איזה פטוס כזה כאילו לקראת ה העלהה עלה הצבעה ובעצם בסוף הרבה פעמים זה איזה מין כמה חברי כנסת שנשארו שם ומצביעים זה תמיד יש איזה מין דאון כזה זה כאילו ב אבל באותו רגע ממש ישבתי צפיתי במליאה ופשוט א בכיתי”
מאיה מתארת את הרגע שבו החוק עבר בכנסת לאחר שלוש וחצי שנות מאבק
מאיה אוברבאום היא עורכת דין ויועצת משפטית של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. במשך שלוש וחצי שנים הובילה מאבק מאומץ לשינוי חוק ההתיישנות על עבירות מין בקטינים, תוך פירוק שיטתי של כל ההתנגדויות מצד משרדי הממשלה. בזכות עבודתה, עבר בכנסת תיקון חוק דרמטי שמאריך את תקופת ההתיישנות בשש עד עשר שנים.
Takeaways
1
האסטרטגיה: לפרק כל התנגדות בנפרד מרכזי הסיוע שינו טקטיקה — במקום לנסות לשכנע, הן רשמו כל התנגדות ממשרדי הממשלה ופרקו אותה אחת אחת עם נתונים ומחקר השוואתי. הן אף ארגנו פגישה בין משרד המשפטים הישראלי לבין סנטורית קליפורנית ועורכי דין שמגישים תיקים שם לאחר ביטול ההתיישנות. זהו מודל מאבק שניתן ליישם בתהליכי חקיקה אחרים: להפריך את הנגד, לא רק לתמוך בעמדה.
2
עבירות שהתיישנו כבר — לא יוחיו מחדש חשוב לדעת: החוק החדש אינו רטרואקטיבי. עבירה שהתיישנות עליה כבר חלפה לא תוחזר לחיים. אולם נפגעים שנותרה להם תקופת התיישנות כלשהי — אפילו שבוע — ייהנו מההארכה החדשה של שש עד עשר שנים. מרכזי הסיוע מדווחים על גל פניות מאז עבר החוק.
3
תקדים הרצח סלל את הדרך לעבירות מין בשנת 2019 בוטלה ההתיישנות על עבירת רצח בישראל — תקדים שמאיה השתמשה בו כדי לטעון שניתן לבטל התיישנות על עבירות ספציפיות גם במדינה שמכירה במוסד ההתיישנות. היא השוותה רציונל רציונל: הרתעה, הצורך במיצוי דין, חומרת העבירה — וטענה שכל הנימוקים שהצדיקו את ביטול ההתיישנות ברצח תקפים גם לעבירות מין בקטינים.
4
פוגעים משתמשים בחוק ההתיישנות ככלי ציני מכוון עופר גאל, אחיה של אילה צור, עבר לגור בסמוך אליה ברמת השרון מיד עם כניסת ההתיישנות לתוקף — מהלך שנתפס כמכוון ומחושב. פוגע אחר אמר בפני נפגעת בתחנת המשטרה: 'מה תעשי לי? חוק ההתיישנות'. ההתיישנות אינה רק מגבלה פרוצדורלית — היא הפכה לכלי שפוגעים מנצלים אקטיבית.
5
מחצית מהפניות הגיעו אחרי שההתיישנות חלפה כמחצית מהפניות למרכזי הסיוע מגיעות מנפגעים מעל גיל 41 — הגיל שבו, עד לתיקון החוק, כבר חלה ההתיישנות על רוב העבירות. מחקרים מראים שלוקח לאנשים בממוצע כ-20 שנה לחשוף פגיעה מינית מהילדות, ולגברים אף יותר מ-25 שנה. כלומר, החוק הישן היה בסתירה ישירה למציאות הפסיכולוגית של הנפגעים.
6
ביטול מוחלט נדחה — רק הארכה ניכרת אושרה למרות שמדינות רבות (כולל רוב מדינות ארה"ב, בריטניה, קנדה, שוודיה והולנד) ביטלו את ההתיישנות לחלוטין על עבירות מין, ישראל בחרה בנתיב מתון יותר: הארכה של שש שנים לפגיעות תוך-משפחתיות ועשר שנים לפגיעות חוץ-משפחתיות. שר המשפטים לוין, שבתחילה הצביע על פתיחות, הפתיע בסוף בהתנגדות לביטול המוחלט — מה שמאיה תיארה כ'מביש מאוד'.