תנים הפכו למטרד עירוני ממשי בישראל — טורפים חתולים, תוקפים אנשים ואפילו חוטפים תינוקות — בעיקר בשל שילוב של פסולת נגישה, אובדן בתי גידול טבעיים, ואפקט הקורונה שלימד אותם לחיות בתוך הערים ללא פחד. הפתרון הרציני היחיד הוא ניהול מערך הפסולת העירוני — כי דילול ללא טיפול בשורש הבעיה גורם לתנות לפצות ברביית יתר. מחקרים מראים שהתנים עוברים תהליך ביות מואץ: שינויים בצבע הפרווה ובמבנה האוזניים מעידים על אבולוציה בזמן אמת.
Key Moments
אמיר בלבן
“הוא פיקח, זאת הבעיה איתו. הוא למד להסתגל כמו העורבים אגב, הם גם מין מתפרץ והוא למד לחיות לצד האדם. הוא נהנה מהפסולת שאנחנו מייצרים ולכן הוא מתרבה.”
בלבן מסביר מדוע התן הוא מין מתפרץ — הוא הסתגל לחיות מהפסולת האנושית בניגוד לחיות אחרות שנפגעות מאובדן בתי גידול
“אנשים פחות הסתובבו בפארקים, למשל פארק הירקון, כבר לא עשו על האש עם מעל שמיכה נחמדה או גבינה ונקניק ולא נשאר אוכל לתנים. אז נכנסו לתוך העיר והתחילו להפוך פחים ופה מצאו איזה חתיכה של פיצה ושם אוכל לחתולים שנשאר.”
בלבן מסביר כיצד הקורונה האיצה את חדירת התנים לערים — האנשים נעלמו מהפארקים והתנים מצאו מזון בתוך העיר
“ובמידה וה הכלי הזה יופקע מידי רשויות המדינה, אנחנו עלולים להחמיר את המצב עוד יותר. זה שזה צריך לעשות בבקרה, זה שצריך לעשות בפיקוח, שצריך להיות מגובה בנתונים ועבודת בתה מסודרת, חד משמעי, אבל זה לא פותר אותנו קודם כל לטפל בבעיות הסיסטמטיות”
בלבן מזהיר מפני מהלך משפטי שעלול לאסור ירי בתנים — ואומר שהסרת כלי הדילול מידי הרשויות תחמיר את הבעיה
“סימן ראשון של ביוט זה שינוי בצבע פרווה כשאתה בא ואוכל פסולת אתה לא צריך את הצבע השבה שלך אתה לא צריך לצוד טרף אז אתה יכול להרשות לעצמך כתמים לבנים על הפרווה שלב הבא זה האוזניים אתם רואים אותם הן סקופות הם פשוט התקפלו, יפלו להם הצידה, כמו שאנחנו רואים בכל מיני כלבים”
מוסקו מתאר מחקר של זואולוגית מאוניברסיטת תל אביב שמצאה סימנים לתהליך ביות מואץ בתנים — שינויי פרווה ואוזניים שמותות
אחד ביום הוא פודקאסט חדשותי יומי של רשת N12, המאוחד על ידי אילן לוקא'. הפרק עוסק בתופעת התנים העירוניים בישראל — כיצד הם חדרו לערים, מה גרם להאצה בשנים האחרונות, ומה ניתן לעשות בנידון. בפרק משתתפים איגל מוסקו, כתב שסיקר את הנושא, ואמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
Takeaways
1
דילול ללא טיפול בשורש מחמיר מחקרים בגולן ובעמק ישראל הראו שכאשר יורים בתנים מבלי לסגור את מקורות המזון, הנקבות ששורדות פשוט מגבירות את הרבייה — 'רביית פיצוי'. כך גם קרה במבצע 'שעגת התן' לפני 62 שנה: הרעילו עשרות אלפי תנים, ועדיין הם חזרו.
2
פסולת נגישה היא שורש הבעיה כל עוד פחי האשפה פתוחים ואוכל מפוזר ברחוב — ובעיקר אוכל לחתולים שנשאר — יש לתנים מסעדה חינמית בלב העיר. ניהול הרמטי של פסולת, כפי שנעשה בסבלברד מול דובי קוטב, הוכח כמפחית משמעותית את הכניסה של חיות בר למרחב הבנוי.
3
כלבת הופכת כל נשיכה לאירוע חירום מומחים מזכירים שתן שרץ לעברך במקום לחמוק כנראה חולה כלבת — מחלה שאין לה תרופה לאחר הופעת תסמינים. זריקות חייבות להינתן מיד לאחר נשיכה. זה מרים את רמת הסיכון הציבורי מעבר לנזק הפיזי הישיר.
4
הקורונה יצרה דור תנים עירוני כשהאנשים נעלמו מהפארקים בסגר, התנים גילו שהעיר מלאה במזון קל ואין מי שמפחיד אותם. כשחזרו האנשים — התנים נשארו. כיום ניתן לראות תנים באור יום בשכונות כמו חרוזים ברמת גן, ומעקב GPS על 16 תנים בפארק הירקון הראה שהם עושים 300 מטר מהמאורה לפח ובחזרה.
5
מהלך משפטי עלול לאסור דילול ולהחמיר כרגע מתנהל הליך משפטי שמנסה לאסור ירי בתנים. בלבן מחברת הגנת הטבע מזהיר שהסרת כלי הדילול — גם אם הוא אינו פתרון שורשי — עלולה להחמיר את המצב עד שייטפלו בבעיות הסיסטמטיות. הוא עצמו אמר שייתן היתר ירי לעיריית תל אביב אם תבקש.
6
תנים עוברים ביות מואץ בזמן אמת מחקר של זואולוגית מאוניברסיטת תל אביב ברמת הגולן מצא שינויים גנטיים וחיצוניים: כתמים לבנים בפרווה ואוזניים שמתחילות להתקפל לצדדים — בדיוק כפי שהחל תהליך הביות בשועלים בניסוי הרוסי המפורסם. ייתכן שבעוד כמה דורות נקבל 'תן-כלב'.